Berakhoth
Daf 26b
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. רַב הוּנָא אָמַר וַאֲפִילוּ רָאָה אֶת עַצְמוֹ נֵאוֹת בַּחֲלוֹם. הֲווּן בָּעִין מֵימַר וּבִלְבַד מֵאִשָּׁה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי אָֽמְרִין וַאֲפִילוּ מִדָּבָר אַחֵר. תַּמָּן תַּנִּינָן יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. וְתַנִּי עֲלָהּ בַּעֲלֵי קֶרִיִּין טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בְּצִינְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְלֵית הֲדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. פְּתַר לָהּ בִּמְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ מִבְעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל. וְהָתַנִּי מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל בְּצִינְעָא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. 26b אִית לָךְ מֵימַר עַל אוֹתוֹ גוּף קָדוֹשׁ בּשׁוֹכֵחַ.
Traduction
⁠—C’est que, dit R. Jacob bar-Abbon, on n’avait institué la tebila (bain de purification) que pour distinguer l’homme du coq (cette bête qui s’approche et s’éloigne de ses poules, mange et s’en approche de nouveau). (Donc la tebila n’est point obligatoire pour les baals-kéri, et R. José ben-Halaphta pouvait bien la négliger la veille du kippour).
Pnei Moshe non traduit
אין קרי אלא מתשמיש המטה. אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה:
ואפי' ראה את עצמו ניאות. בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג''כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה''כ אמתני' שהביא לקמיה:
ולית הדא פליגא. וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב''ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה''כ אסור הוא בתשמיש המטה:
פתר לה ריב''ל. דהא דקתני טובלין ביה''כ בששימש מטתו מבע''י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה''כ:
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח. ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה:
אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָבוּן כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל כְּתַרְנְגוֹלִין הַלָּלוּ מְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְאוֹכֵל.
Traduction
R. Hanina passant un matin avant le jour, devant les portes de dhmosia, (où étaient les bains de Tibériade), y rencontra quelques-uns de ses disciples, qu’il gronda, en disant qu’ils n’avaient pas besoin de perdre leur temps d’étude pour aller au bain avant le jour (pour se purifier), puisqu’ils pouvaient prendre leur tebila le matin. Cela prouve que la tebila n’est pas imposée aux baals-kéri (même pour étudier la Tora).
רִבִּי חֲנִינָא הֲוָה עָבַר עַל תַּרְעֵי דֵימוֹסִין בִּקְרִיצְתָּא וַאֲמַר מַה טוֹבְלֵי שַׁחֲרִית עוֹשִׂין פֹּה יֵיזְלוּן וִיתַנּוּן. בְּהַהִיא דְצַפְרָא הֲוָה אֲמַר מַאן דְּאִית לֵיהּ עֲבִידָא יֵיזִיל וַעֲבַד.
Traduction
R. Aha, au nom de R. Tan’han, se trouvant chez R. Yéhiia, raconta qu’au temps de R. Yéhoshoua ben-Levi, on voulut dispenser les hommes et les femmes de la tebila (après l’acte charnel), parce qu’il était arrivé, en Galilée, que plusieurs femme se refroidirent (en prenant ce bain) et devinrent stériles. Mais R. Yéhoshoua s’y opposa en disant: ''Vous voulez abolir une chose qui garde Israël du péché''? -Comment la tebila nous empêche-t-elle de pécher? En voici un exemple: Il est arrivé qu’un surveillant de jardin était prêt à commettre un péché avec une femme mariée; mais ils voulaient d’abord s’assurer de pouvoir se purifier immédiatement après; pendant ce temps, des étrangers arrivèrent, et ils furent empêchés de commettre le péché. Un autre, ayant voulu séduire une esclave de Rabba, reçut d’elle cette réponse et ce refus: ''Je ne puis prendre la tebila que quand ma maîtresse en prend. – Toi (esclave) tu n’es considérée que comme une bête, lui dit le séducteur; donc tu n’as pas besoin de tebila. – As tu oublié (répondit celle-ci), qu’il est écrit (Ex 22, 18): celui qui pèche avec une bête doit être mis à mort (lapidé)''? (Et ils ne péchèrent point).
Pnei Moshe non traduit
על תרעי דימוסין בקריצתא. על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה:
בההיא דצפרא. ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ''א טובלין בשביל ק''ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה:
מַהוּ לְהַרְהֵר בְּבֵית הַכִּסֵּא. חִזְקִיָּה אָמַר מוּתָּר. רִבִּי יָסָא אָמַר אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל סֶבֶר קָשֶׁה שֶׁהָיָה לִי תַּמָּן סְבֵירְתֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן כָּל הַהוּא סְבָרָא קַשְׁיָא דִטְבוּל יוֹם תַּמָּן סְבֵירְתֵיהּ.
Traduction
D’après R. Héhiia bar-Aba, la tebila n’avait été introduite que dans l’intérêt de l’étude de la Loi: comme il n’y a pas de limites dans la connaissance de l’homme avec sa femme, cette connaissance a lieu trop souvent et on y perd trop de temps précieux pour l’étude (254)On peut y ajouter un autre motif: l'eau froide de thébila (bains froids) calme l'ardeur du sang. Cela est connu généralement.. Le baal-kéri (impur) ne doit assister à l’étude de la Loi (qu’après avoir pris la tebila).
Pnei Moshe non traduit
מהו להרהר. בדברי תורה בבית הכסא:
כל סבר קשי דהוה לי. אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו:
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם תַּנְחוּם בֵּי רִבִּי חִייָא בְּיוֹמוֹי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בִּיקְשׁוּ לַעֲקוֹר אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת מִפְּנֵי נַשֵּׁי הַגָּלִיל שֶׁהָיוּ נֶעֱקָרוֹת מִפְּנֵי הַצִּינָּה. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דָּבָר שֶׁהוּא גוֹדֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵירָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַעֲקוֹר אוֹתוֹ. מַהוּ גוֹדֵר יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵירָה. מַעֲשֶׂה בְשׁוֹמֵר כְּרָמִים אֶחָד שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק עִם אֵשֶׁת אִישׁ. עַד שֶׁהֵן מְתַקְּנִין מָקוֹם אֵיכַן הֵן טוֹבְלִין עָֽבְרוּ הָעוֹבְרִין וְהַשָּׁבִין וּבָֽטְלָה הָעֲבֵירָה. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק עִם שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רִבִּי. אָֽמְרָה לוֹ אִם אֵין גְּבִירְתִּי טוֹבֶלֶת אֵינִי טוֹבֶלֶת. אָמַר לָהּ וְלֹא כִבְהֵמָה אַתְּ. אָֽמְרָה לוֹ וְלֹא שָׁמַעְתָּ בְּבָא עַל הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא נִסְקַּל שֶׁנֶּאֱמַר כָּל שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת.
Traduction
R. Yéouda bar-Titous et R. Aha rapportent, au nom de R.Eléazar, que cette défense est basée sur ce verset: Vous serez prêts le troisième jour et vous n’approcherez pas de la femme (Ex 19, 15).
Pnei Moshe non traduit
שהיו נעקרות. עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן:
מן העבירה. כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה:
שפחתו של רבי. שפחה כנענית:
איני טובלת. ונדה אני:
ולא כבהמה את. עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה:
אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר ווָה כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת אֶ֠לָּא מִפְּנֵי תַלְמוּד. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר אַף הוּא אוֹמֵר אֲנִי אֵלֵךְ וְאֶעֱשֵׂה צָרְכִי וּבָא וְשׁוֹנֶה כָל צוֹרְכוֹ וּמִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אָסוּר הוּא בָא וְשׁוֹנֶה כָל צוֹרְכוֹ. תַּמָּן אָֽמְרִין אֲפִילוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה אָסוּר.
Traduction
Nous enseignons: Tout homme ou femme qui souffre de la gonorrhée ainsi que la femme dans son impureté menstruelle et l’accouchée, peuvent s’occuper de la lecture de la Tora (la Loi), étudier le midrash (exégèse), la halakha (partie légale du Talmud) et l’agada (partie éthique), tandis qu’au baal-kéri tout cela est défendu. Selon R. Abba bar-Aha, au nom de Rabba (255)(Shabat 1, 4), ils (les baal-kéri) peuvent étudier la halakha et non l’agada, et, selon R. José, ils peuvent étudier la halakha qu’ils connaissent, mais non pas approfondir la Mishna. Et d’après une autre explication de la sentence de R. José, ils peuvent tout étudier, mais ils ne doivent pas prononcer les noms sacrés de Dieu. R. Zéra (qui était baal-kéri) demanda à R. Yossé, s’il voulait étudier avec lui et avec R. Aboun la halakha dans laquelle ils étaient versés, et il reçut de lui une réponse affirmative. R. Hiia bar-Abba (qui était baal-kéri également) a étudié avec son fils R. Jérémie la halakha (dans la nuit même où il devint impur). Et au matin, il envoya son fils au travail, afin de le laisser libre pour prendre sa tebila (tout ceci prouve que le baal-kéri ne doit pas interrompre ses études pour prendre la tebila).
Pnei Moshe non traduit
ומתוך שאתה אומר אסור הוא. ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול:
תמן. בבבל אמרין אפי' לשמוע ד''ת מאחרים אסור בלא טבילה:
אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטֻס רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּתְחִילָּה וְהָיוּ נְכוֹנִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה.
Traduction
Un docteur qui arriva à la ville de Netzibin, au moment de la lecture de la thora, s’arrêta à l’endroit des noms sacrés (qu’il n’osa pas prononcer). R. Yehuda ben-Béthéra lui dit alors: ''Continuez et éclairez-nous par vos paroles, car l’étude de la Toran’est point susceptible d’impureté''. Selon R. Jacob bar-Aha, il faut suivre les principes adoptés par R. Eléï pour la question de la tonte des brebis; ceux de R. Yoshiia, pour les kilayim (semences mélangées), et ceux de R. Yehuda ben-Béthéra pour la question d’impureté. Le premier soutenait que le commandement concernant la toison des brebis n’est applicable qu’en Palestine; le deuxième, que la défense de la semence mélangée n’est enfreinte que si l’on sème ensemble d’un coup des grains de blé, d’orge et des pépins de raisin; le troisième, que l’étude de la Tora n’est point susceptible d’impureté, c’est-à-dire que le baal-kéri n’a pas besoin de prendre un bain (tebila) pour se mettre à l’étude de la Loi.
Pnei Moshe non traduit
כתחילה. כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו':
תַּנִּי זָבִין וְזָבוֹת נִידּוֹת וְיוֹלְדוֹת קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְשׁוֹנִין מִדְרַשׁ וַהֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וּבַעַל קֶרִי אָסוּר בְּכוּלָּן. רִבִּי אַבָּא בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה הַגָּדוֹת. תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי שׁוֹנֶה הִילְכוֹת רְגִילִיּוֹת וּבִלְּבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת הַמִּשְׁנָה. אִית דְּבָעֵי מֵימָר וּבִלְּבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר אַזְכָּרוֹת. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי קוֹמוֹי רִבִּי יָסָא לֵית רִבִּי פָּשַׁט בֵּי עִם רִבִּי בּוּן פִּירְקֵיהּ בַּלַּיְלִיָּא. אֲמַר לֵיהּ אִין. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא פָּשַׁט עִם רִבִּי נְחֶמְיָה בְרֵיהּ פִּירְקֵיהּ בַּלַּיְלִיָּא. בְּהַהִיא צַפְרָא הֲוָה מַר מַה דְאִית לֵיהּ עֲבִידָא יֵיזִיל עֲבֵיד.
Traduction
R. José ben-‘Halaphta voyageait (256)Suivait la route: semita. pendant une nuit: l’ânier suivait. Arrivé à une citerne, il vit que son compagnon de voyage voulait s’y plonger. R. José s’y opposa. -''Mais, dit l’autre, je veux me purifier après les relations que j’ai eues avec une femme mariée, qui de plus avait des menstrues''. R. José lui défendit, malgré cela, de s’exposer au danger. Mais l’autre ne voulut point l’écouter et alla se plonger dans l’eau. Alors R. José lui cria: Va et ne reviens plus (puisque tu me désobéis). C’est ce qui advint: l’imprudent se noya
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם:
אסור בכולן. מפני שבא ע''י קלות ראש:
ואינו שונה הגדות. משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן:
הילכות רגיליות. אותן שהוא רגיל בהן וא''צ לעיין בהם:
שלא יציע את המשנה. שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה:
שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם:
לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא. כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול:
א''ל אין. כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו:
מַעֲשֶׂה בְּאֵחָד שֶׁעָמַד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בִּנְצִיבִין כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְהַזְכָּרָה הִתְחִיל מְגַמְגֵּם בָּהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טוּמְאָה. אֲמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וּנְהִיגִין תַּמָּן כְּרִבִּי אִלָּעְאִי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז וּכְרִבִּי יֹאשִׁיָּה בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּכְרִבִי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בְּבַעֲלֵי קֶרִייִן. כְּרִבִּי אִלָּעְאִי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז דְּתַנָּא רִבִּי אִלָּעְאִי אָמַר אֵין רֵאשִׁית הַגֵּז אֶלָּא בָאָרֶץ. כְּרִבִּי יֹאשִׁיָּה בְּכִלְאַיִם דְּתַנִּי רִבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפָּלַת יָד. כְּרִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בְּבַעֲלֵי קֶרִייִן דְּתַנִּי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טוּמְאָה.
Traduction
. R. José ben-José se trouvant un jour sur un navire et apercevant un homme qui s’attachait à une corde pour se plonger dans la mer: ''Ne t’expose pas au danger, lui dit-il. – Mais j’ai faim, j’ai besoin de manger (257)Les Esséniens se purifiaient par l'eau avant de prendre leur nourriture.. – Tu peux prendre ta nourriture sans te purifier''. Arrivé au port, limhn, le rabbi lui dit: ''Ici tu dois (suivre ton scrupule) prendre la tebila avant tes repas; je ne te l’avais défendu que sur mur, où il y avait du danger
Pnei Moshe non traduit
ונהגין תמן. כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא:
רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא הֲוָה אָתֵי בְאִיסְמְטָא בַלַּיְלִיָּא וַהֲוָה חַמָּרָא מְהַלֵּךְ בַּתְרֵיהּ עַל חַד בֵּית שִׁיחַ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי מִסְחֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא תַסְכֵּן נַפְשָׁךְ. אֲמַר לֵיהּ מִן נִידָּה וּמִן אֵשֶׁת אִישׁ הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי לְמִיסְחֵי. אֲפִילוּ כֵן אֲמַר לֵיהּ לֹא תַסְכֵּן נַפְשָׁךְ. כֵּיוָן דְּלֹא שָׁמַע לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ יֵיחוֹת הַהוּא גַבְרָא וְלָא יְסוֹק. וְכֵן הֲווָת לֵיהּ.
Traduction
''. R. Yanaï dit: Les uns prétendent que le bain peut se composer d’eau stagnante; d’autres exigent qu’il soit formé d’eau courante. Celui qui veut être scrupuleux (en employant cette dernière) verra ses jours se prolonger.
Pnei Moshe non traduit
באיסמטא. כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא''ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא''ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א''ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א''ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו:
Berakhoth
Daf 27a
משנה: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִילָּה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי לֹא יַפְסִיק אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבּוֹל אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תֵנֵץ הַחַמָּה יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא וְאִם לָאו יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. לֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יִרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת.
Traduction
Si quelqu’un occupé à réciter la prière, se souvient qu’il est impur (baal-kéri), il ne devra pas s’interrompre, mais abréger (chaque section). S’il est descendu pour prendre un bain et qu’il ait encore le temps de monter et de se couvrir pour faire la récitation avant que le soleil brille, il devra le faire; sinon, il se baissera pour être couvert par l’eau et fera ainsi la récitation. Il ne devra pas se couvrir d’eau sale ou stagnante, ou ayant déjà servi, à moins d’y avoir ajouté une grande quantité d’eau (pure). De ces eaux et des immondices il faut s’éloigner de quatre coudées, pour prier.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יפסיק. תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד:
ולקרות עד שלא תנץ החמה. שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש:
יתכסה במים. ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא:
ולא יתכסה לא במים הרעים. מים סרוחים:
ולא במי המשרה. מים ששורין בהן פשתן:
עד שיטיל לתוכן מים. התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה''ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית:
וכמה ירחיק מהן. מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה:
ארבע אמות. ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח''כ יקרא:
הלכה: מַתְנִיתָא בְּרַבִּים אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מַפְסִיק וּכְרִבִּי מֵאִיר. בְּרַם כְּרִבִּי יְהוּדָה אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֵינוֹ מַפְסִיק. בְּשֶׁאֵין לֹא מַיִם לִטְבּוֹל. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם לִטְבּוֹל אַף רִבִּי יְהוּדָה מוֹדֵי שֶׁהוּא מַפְסִיק.
Traduction
L’avis de la Mishna (qu’un baal-kéri ne doit pas s’interrompre dans la récitation des prières) ne s’applique qu’à la récitation en public; mais, celui qui prie tout seul et se rappelle être impur, doit s’interrompre pour prendre le bain. Et même, selon R.Yehuda, s’il prie seul et qu’il n’ait pas d’eau pour se purifier, il ne doit pas suspendre la récitation; mais s’il a de l’eau, il reste et se purifie (pour continuer la prière). R. Meyer, cependant, soutenait le contraire (plus haut).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא. דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר''מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס''ל כת''ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו:
ברם כר' יהודה. דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה''נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק:
בשאין לו מים לטבול. כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח''כ יתפלל:
חוֹלֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ אָמַר רִבִּי אַמִּי אִם הוּא גָּרַם לְעַצְמוֹ יִטְבּוֹל וְיָמוּת. וְאִם בְּאוֹנֵס אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. חוֹלֶה מַרְגִּיל צָרִיךְ תִּשְׁעָה קַבִּין. בָּרִיא מַרְגִּיל צָרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה. חוֹלֶה מֵאוֹנֵס אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. בָּרִיא מֵאוֹנֵס צָרִיךְ תִּשְׁעָה קַבִּין.
Traduction
R. Ami dit: Si un malade a connu sa femme, il doit prendre la tebila même en prévoyant le danger qu’il y a pour sa santé. Mais, s’il est devenu impur sans le vouloir (par pollution), il en est dispensé. R. Hagui, au nom de R. Abba bar-Zabdi, rapporte que dans ces deux cas il ne faut pas exiger qu’il prenne la tebila, afin de ne pas l’exposer au danger. Celui qui se provoque lui-même au kéri, s’il est malade, doit prendre un bain de neuf mesures ordinaires d’eau pour se purifier; si c’est un homme bien portant, il en prendra un de quarante grandes mesures. Si le malade devient impur involontairement, il est dispensé de la tebila, tandis que le dernier, dans le même cas, doit se purifier dans une tebila de neuf mesures
Pnei Moshe non traduit
יטבול וימות. כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו:
ואם באונס. שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול:
מרגיל. ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו:
אין מטריחין עליו. כלל אפי' לנתינת ט' קבין:
רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה עִיר שֶׁמַּעֲייַנָּהּ רָחוֹק הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִתְפַּלֵּל. אִם הוּא אָדָם מְסוּייָם עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמַעֲייָן רָחוֹק.
Traduction
R. Zabdi, fils de R. Jacob bar-Zabdi, au nom de R. Jonas, dit: Dans une ville éloignée de l’eau courante (d’un fleuve ou étang), le baal-kéri peut réciter le shema avant de se purifier (afin de ne pas manquer l’heure du matin prescrite pour le shema), mais il droit faire les prières ‘Amida après avoir pris la tebila. L’homme délicat (faible) n’est pas obligé de se lever au point du jour (même si l’eau est près de la ville), pour prendre son bain (en cas d’impureté).
Pnei Moshe non traduit
עיר שמעיינה רחוק. וצריך שהות הרבה לילך לשם ה''ז קורא את שמע בתחלה ואח''כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח''כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר:
אם הוא אדם מסוים. כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק''ש ואח''כ יורד וטובל:
פסקא. וְאִם לָאו יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. מַתְנִיתָא בַּעֲכוּרִין אֲבָל בִּצְלוּלִין אָסוּר. וְאִם הוּא יָכוֹל לַעֲכוֹר בְּרַגְלָיו יַעֲכוֹר.
Traduction
L’avis de la Mishna, qu’un baal-kéri peut réciter le shema en se trouvant au bain et en s’y couvrant (dans l’eau), s’applique seulement au cas où cette eau est trouble; mais si elle est pure, il ne doit pas réciter (car alors, par en bas, il voit ses parties honteuses); mais, s’il peut troubler l’eau en l’agitant avec ses pieds, il droit le faire et réciter le shema.
רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹסֵי הֲוָה אָתֵי 27a בְאִילְפָא חֲמָא חַד קָטַר גַרְמֵיהּ בְּחַבְלָא מֵיחוֹת וּמִסְחֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא תַסְכֵּן בְּנַפְשָׁךְ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא מֵיכַל בָּעֵינָא. אֲמַר לֵיהּ אֲכֵיל. הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי מִישְׁתֵּי. אֲמַר לֵיהּ שְׁתֵי. כֵּיוָן דְּמָטוּן לְלִמֵינָה. אֲמַר לֵיהּ תַּמָּן לָא שָׁרִית לָךְ אֶלָּא בְגִין סְכַנְתָּא דְנַפְשָׁא בְּרַם הָכָא אָסוּר לְהַהוּא גַבְרָא לְמִיטְעַם כְּלוּם עַד שַׁעְתָּא דְיַסְחֵי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
הוה אתי באילפא. היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא''ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א''ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה:
אָמַר רִבִּי יַנַּאי שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקִילִין בָּהּ וּמַחְמִירִין בָּהּ. וְכָל הַמַּחְמִיר בָּהּ מַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה. מְקִילִין בָּהּ לִרְחוֹץ בְּמַיִם שְׁאוּבִין וּמַחְמִירִין בָּהּ לִטְבּוֹל בְּמַיִם חַיִּים.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source